פרק 1
"אמא אבל הם לא יבואו יותר את חייבת לתת לי ללכת!!" התחננתי ורדפתי אחרי אמא למטבח.
"נוי תפסיקי כבר את יודעת שזה לא אפשרי כרגע" אמא הסבירה בנואשות ולגמה מהקפה שלה.
"אמא בבקשה!" התחננתי שוב.
אמא הסתכלה עליי ברחמנות ולבסוף אמרה:
"אני אנסה לקנות לך כרטיס"
קפצתי עליה בשמחה וחיבקתי אותה.
רצתי לחדר שלי ומיד התקשרתי ליעל.
"הלו?" היא ענתה.
"אמא שלי הסכימה לקנות לי כרטיס להופעה של האחים ג'ונאס!" אמרתי בשמחה.
"באמת?! סוף-סוף נוכל לפגוש אותם ביחד!!!" יעל אמרה באושר.
"כן!" אמרתי בשמחה.
"אוקיי נוי אני חייבת לזוז נדבר כבר בקשר להופעה!" יעל אמרה וניתקה.
עוד שבועיים האחים ג'ונאס מגיעים.
אני אשיג כרטיס להופעה,אני בטוחה.
שבוע אחד עבר לו במהרה.
"נוי בואי לפה!!" שמעתי את אמא מהסלון.
רצתי מהר מהחדר לסלון.
"אמא קרה משהו?!" שאלתי כשהגעתי.
"השגתי לך כרטיס להופעה שרצית!!!" היא אמרה בשמחה.
פערתי את פי וצעקתי כמו משוגעת.
"נוי!" אמא השתיקה אותי.
"יואו אמא תודה-תודה-תודה!!!" צעקתי וחיבקתי אותה חזק.
חיכיתי שעוד שבוע יעבור מהר כמו השבוע שעבר.
אבל הוא עבר כל כך לאט.
נשארו עוד יומיים להופעה.
"נוי!" שמעתי את קולה של המורה שקטעה אותי מחלומותיי בהקיץ.
"אני אתקשר להורים שלך! מה קורה לך בזמן האחרון?!" היא איימה והמשיכה לכתוב.
"לא אל תתקשרי להורים שלי! בבקשה! אני מבטיחה שאני יקשיב" אמרתי והתחלתי להעתיק מהלוח.
ידעתי שאם היא תתקשר,אמא לא תביא לי ללכת להופעה.
הגעתי הביתה מבית הספר.
אמא ואבא ישבו בסלון והסתכלו עליי באכזבה.
"קרה משהו?" שאלתי ובלעתי רוק.
"נוי זה לא יכול להמשיך ככה" אמא אמרה.
"מה קרה?" שאלתי והתיישבתי מולם.
פרק 2
"איך מילדה שהיו לה ציונים 100-90 הפכת לזאת שיש לה ציונים 50-40?" אמא שאלה באכזבה.
כבר הבנתי מה העניין,המורה התקשרה לאמא,אמרה לה שאני לא לומדת,ושבבוחן קיבלתי 40.
"והכל בגלל האחים האלה!" אבא התערב.
"אני ממש מצטערת באמת! אני מבטיחה שבעוד יומיים המצב יחזור לקדמותו." התחננתי.
"לא נוי,המצב יחזור לקדמותו מחר,את לא הולכת להופעה" אבא אמר.
"מה?! אתם לא יכולים לעשות לי את זה! אמא בבקשה!" התחננתי אבל לשווא.
עליתי לחדר שלי והתחלתי לבכות על הכרית.
פשוט לא האמנתי שהם עשו לי את זה.אמא כל כך השתדלה לקנות לי את הכרטיס,ועכשיו היא לא מרשה לי ללכת?!
אני חייבת ללכת,הכרטיס נמצא אצלי בכיס כל הזמן.
אני אברח מהבית אם צריך,אבל אני אלך להופעה.
יום למחרת הגעתי לבית הספר,החיוך שהיה לי כל השבוע ירד לי מהפנים.
"נוי הולכים להופעה מחר?" יעל שאלה כשנכנסתי לכיתה.
"ברור איזו שאלה.." עניתי בנואשות והתיישבתי במקומי.
המורה נכנסה לכיתה,עם חיוך על פניה.
"היום יש בוחן" היא אמרה בשמחה.
נזכרתי שאני יודעת את החומר,אתמול בלילה למדתי הכל.
היא הגישה לי את הבוחן.
הסתכלתי על השאלות הקלות שהיו שם ועניתי על כולם.
סיימתי אחרי 5 דקות.
הגשתי לה את הבוחן ונעמדתי לידה.
"כן נוי?" היא שאלה.
"תבדקי,אני רוצה לראות איזה 50 תתני לי עכשיו" אמרתי בקול מאיים.
היא החלה לבדוק את הבוחן,כל התשובות היו נכונות.
"כל הכבוד נוי,טוב שחזרת לעצמך" היא אמרה וחייכה.
"לא יכולת להתאפק יומיים?!" צעקתי עליה ויצאתי מהכיתה.
היא יצאה אחרי.
"נוי על מה את מדברת?" היא שאלה.
"פשוט תסתמי!" אמרתי ונכנסתי שוב לכיתה.לקחתי את התיק והברזתי.
יצאתי לכיוון חוף הים.
התיישבתי על החול החם וחיבקתי את רגליי.הסתכלתי על הים השקט.
"איזה יפה פה" נשמע באנגלית.
הסתובבתי ופערתי את פי.
"אתה..אמור..מחר.." גמגמתי.
"נעים להכיר" הוא אמר והתיישב לידי.
"מאוד נעים!" אמרתי בשמחה.
פרק 3
הוא צחק.
"אז איך קוראים לך?" הוא שאל והסתכל על הים.
"נוי" עניתי.
"נוי? איזה מן שם זה?" הוא שאל ועיקם פנים.
"נוי זה אומר יופי,חן." עניתי בגאווה.
"את באמת יפה" הוא אמר וחייך.
"אתם לא אמורים לבוא מחר?" שאלתי בטיפשות.
"אנחנו אמורים להתרגל למקום לפני שאנחנו מופיעים בו" הוא ענה.
"נכון" אמרתי בתמימות.
"אז את מעריצה שלנו?" הוא שאל בנואשות.
"אם אני אגיד כן אתה תלך?" שאלתי בהתחננות.
"מה פתאום,אני אוהב לדבר עם מעריצות,אבל אל תתנפלי עליי" הוא ביקש.
צחקתי.
"את תבואי להופעה נכון?" הוא שאל לבסוף.
"בטח שכן.." עניתי בנואשות.
"את לא יכולה" הוא קבע.
"מה? מי אמר? אני יכולה! אני אבוא" אמרתי במהירות.
"הורים?" הוא שאל.
"כן,המורה שלי התקשרה אליהם כי השבוע לא ממש השתדלתי" אמרתי בעצב.
"תנסי לבוא" הוא ביקש.
"אני אנסה,באמת שאני אנסה" אמרתי בנואשות.
"או מיי גאד זה ג'ו ג'ונאס!!!" נשמעו קולות של בנות מאחורינו.
"אוי לא" ג'ו נאנח וקם.
"בואי" הוא אמר והתחיל לרוץ וגרר אותי אחריו.
העדר של הבנות היו מאחורינו.
נכנסנו למלון שהיה קרוב לים.
ג'ו הוביל אותי לחדר שהם שכרו.
שנינו התנשפנו בכבדות.
"שוב מעריצות?" נשמע קולו של קווין.
"כן" ג'ו אמר בכבדות.
"מי את?" ניק שאל.
"זאת נוי" ג'ו אמר וניסה לבטא את השם שלי.
"נוי?" קווין שאל.
"כן זה אומר יופי וחן" ג'ו הסביר ומילא לנו לשתות.
"אוקיי אנחנו הולכים לבריכה שבמלון" קווין אמר ושניהם יצאו.
"בת כמה את?" ג'ו שאל.
"17..." עניתי בנבוכה.
"שנה אחרונה בבית הספר?" הוא שאל.
"כן" עניתי.
"טוב אני אלך הביתה" אמרתי והסתובבתי.
"חכי" ג'ו עצר אותי והחזיק את ידי.
"את תבואי מחר?" הוא שאל בתקווה.
"כן" אמרתי בביטחון ויצאתי.
הגעתי הביתה וכמו שציפיתי אמא חיכתה לי בסלון עם ידיים שלובות.
"איפה היית?!" היא שאלה בכעס.
לא עניתי ועליתי לחדר.
"נוי אני מדברת אלייך!" היא צעקה ועלתה אחריי.
זרקתי את התיק על הרצפה והתיישבתי בכיסא של המחשב.
"נוי!" היא צעקה.
"מה?" אמרתי באדישות.
"איפה היית?" חזרה על השאלה.
"איפה שצריך" אמרתי.
"נוי תפסיקי להתנהג ככה בגלל ההופעה הזאת!" היא התחננה והתיישבה על מיטתי.
שתקתי והמשכתי להקליד משהו במחשב.
"נוי מותק תסתכלי עליי" היא ביקשה.
סובבתי את פניי אליה.
"אני מרשה לך ללכת.אבל רק אם את מספרת לי איפה היית" היא אמרה בנואשות.
צחקתי וסיפרתי לה עם מי ביליתי.
"והוא באמת שוויצר?" היא שאלה ועיקמה פנים.
"לא" אמרתי בגאווה וחשבתי עליו.
-למחרת-
לבשתי את הבגדים הכי יפים שמצאתי.
הגענו למקום ההופעה.אני ויעל כבר חיכינו בקוצר רוח.
"היי יפה" שמעתי קול מאחורי.
הסתובבתי וג'ו ג'ונאס עמד שם.
"שכחתי את השם שלי?" חייכתי.
"לא פשוט יותר קל להגיד יפה מאשר נוי" הוא אמר וחייך.
חייכתי במתיקות והרגשתי את לחיי בוערות.
"אני שמח שבאת" הוא אמר וליטף את שיערי.
"גם אני" אמרתי בשמחה.
"מקווה שתאהבי את ההופעה" הוא אמר והתכונן ללכת.
"תהיה בטוח שאני אוהב." אמרתי וחייכתי.
הוא חייך חיוך מודה והלך.
"את..זה..אבל..מה..איך?" יעל הייתה בהלם.
"אני יספר לך מאוחר יותר." אמרתי וגררתי אותה למקומות הישיבה הכי נוחים.
"שלום ישראל" הבנים יצאו לבמה.
כל הבנות בקהל צווחו.
"היום אתן תבחרו איזה שירים אנחנו נשיר" ג'ו אמר וקלט אותי.
_________________________________
מקווה שתאהבו וזה..
"אמא אבל הם לא יבואו יותר את חייבת לתת לי ללכת!!" התחננתי ורדפתי אחרי אמא למטבח.
"נוי תפסיקי כבר את יודעת שזה לא אפשרי כרגע" אמא הסבירה בנואשות ולגמה מהקפה שלה.
"אמא בבקשה!" התחננתי שוב.
אמא הסתכלה עליי ברחמנות ולבסוף אמרה:
"אני אנסה לקנות לך כרטיס"
קפצתי עליה בשמחה וחיבקתי אותה.
רצתי לחדר שלי ומיד התקשרתי ליעל.
"הלו?" היא ענתה.
"אמא שלי הסכימה לקנות לי כרטיס להופעה של האחים ג'ונאס!" אמרתי בשמחה.
"באמת?! סוף-סוף נוכל לפגוש אותם ביחד!!!" יעל אמרה באושר.
"כן!" אמרתי בשמחה.
"אוקיי נוי אני חייבת לזוז נדבר כבר בקשר להופעה!" יעל אמרה וניתקה.
עוד שבועיים האחים ג'ונאס מגיעים.
אני אשיג כרטיס להופעה,אני בטוחה.
שבוע אחד עבר לו במהרה.
"נוי בואי לפה!!" שמעתי את אמא מהסלון.
רצתי מהר מהחדר לסלון.
"אמא קרה משהו?!" שאלתי כשהגעתי.
"השגתי לך כרטיס להופעה שרצית!!!" היא אמרה בשמחה.
פערתי את פי וצעקתי כמו משוגעת.
"נוי!" אמא השתיקה אותי.
"יואו אמא תודה-תודה-תודה!!!" צעקתי וחיבקתי אותה חזק.
חיכיתי שעוד שבוע יעבור מהר כמו השבוע שעבר.
אבל הוא עבר כל כך לאט.
נשארו עוד יומיים להופעה.
"נוי!" שמעתי את קולה של המורה שקטעה אותי מחלומותיי בהקיץ.
"אני אתקשר להורים שלך! מה קורה לך בזמן האחרון?!" היא איימה והמשיכה לכתוב.
"לא אל תתקשרי להורים שלי! בבקשה! אני מבטיחה שאני יקשיב" אמרתי והתחלתי להעתיק מהלוח.
ידעתי שאם היא תתקשר,אמא לא תביא לי ללכת להופעה.
הגעתי הביתה מבית הספר.
אמא ואבא ישבו בסלון והסתכלו עליי באכזבה.
"קרה משהו?" שאלתי ובלעתי רוק.
"נוי זה לא יכול להמשיך ככה" אמא אמרה.
"מה קרה?" שאלתי והתיישבתי מולם.
פרק 2
"איך מילדה שהיו לה ציונים 100-90 הפכת לזאת שיש לה ציונים 50-40?" אמא שאלה באכזבה.
כבר הבנתי מה העניין,המורה התקשרה לאמא,אמרה לה שאני לא לומדת,ושבבוחן קיבלתי 40.
"והכל בגלל האחים האלה!" אבא התערב.
"אני ממש מצטערת באמת! אני מבטיחה שבעוד יומיים המצב יחזור לקדמותו." התחננתי.
"לא נוי,המצב יחזור לקדמותו מחר,את לא הולכת להופעה" אבא אמר.
"מה?! אתם לא יכולים לעשות לי את זה! אמא בבקשה!" התחננתי אבל לשווא.
עליתי לחדר שלי והתחלתי לבכות על הכרית.
פשוט לא האמנתי שהם עשו לי את זה.אמא כל כך השתדלה לקנות לי את הכרטיס,ועכשיו היא לא מרשה לי ללכת?!
אני חייבת ללכת,הכרטיס נמצא אצלי בכיס כל הזמן.
אני אברח מהבית אם צריך,אבל אני אלך להופעה.
יום למחרת הגעתי לבית הספר,החיוך שהיה לי כל השבוע ירד לי מהפנים.
"נוי הולכים להופעה מחר?" יעל שאלה כשנכנסתי לכיתה.
"ברור איזו שאלה.." עניתי בנואשות והתיישבתי במקומי.
המורה נכנסה לכיתה,עם חיוך על פניה.
"היום יש בוחן" היא אמרה בשמחה.
נזכרתי שאני יודעת את החומר,אתמול בלילה למדתי הכל.
היא הגישה לי את הבוחן.
הסתכלתי על השאלות הקלות שהיו שם ועניתי על כולם.
סיימתי אחרי 5 דקות.
הגשתי לה את הבוחן ונעמדתי לידה.
"כן נוי?" היא שאלה.
"תבדקי,אני רוצה לראות איזה 50 תתני לי עכשיו" אמרתי בקול מאיים.
היא החלה לבדוק את הבוחן,כל התשובות היו נכונות.
"כל הכבוד נוי,טוב שחזרת לעצמך" היא אמרה וחייכה.
"לא יכולת להתאפק יומיים?!" צעקתי עליה ויצאתי מהכיתה.
היא יצאה אחרי.
"נוי על מה את מדברת?" היא שאלה.
"פשוט תסתמי!" אמרתי ונכנסתי שוב לכיתה.לקחתי את התיק והברזתי.
יצאתי לכיוון חוף הים.
התיישבתי על החול החם וחיבקתי את רגליי.הסתכלתי על הים השקט.
"איזה יפה פה" נשמע באנגלית.
הסתובבתי ופערתי את פי.
"אתה..אמור..מחר.." גמגמתי.
"נעים להכיר" הוא אמר והתיישב לידי.
"מאוד נעים!" אמרתי בשמחה.
פרק 3
הוא צחק.
"אז איך קוראים לך?" הוא שאל והסתכל על הים.
"נוי" עניתי.
"נוי? איזה מן שם זה?" הוא שאל ועיקם פנים.
"נוי זה אומר יופי,חן." עניתי בגאווה.
"את באמת יפה" הוא אמר וחייך.
"אתם לא אמורים לבוא מחר?" שאלתי בטיפשות.
"אנחנו אמורים להתרגל למקום לפני שאנחנו מופיעים בו" הוא ענה.
"נכון" אמרתי בתמימות.
"אז את מעריצה שלנו?" הוא שאל בנואשות.
"אם אני אגיד כן אתה תלך?" שאלתי בהתחננות.
"מה פתאום,אני אוהב לדבר עם מעריצות,אבל אל תתנפלי עליי" הוא ביקש.
צחקתי.
"את תבואי להופעה נכון?" הוא שאל לבסוף.
"בטח שכן.." עניתי בנואשות.
"את לא יכולה" הוא קבע.
"מה? מי אמר? אני יכולה! אני אבוא" אמרתי במהירות.
"הורים?" הוא שאל.
"כן,המורה שלי התקשרה אליהם כי השבוע לא ממש השתדלתי" אמרתי בעצב.
"תנסי לבוא" הוא ביקש.
"אני אנסה,באמת שאני אנסה" אמרתי בנואשות.
"או מיי גאד זה ג'ו ג'ונאס!!!" נשמעו קולות של בנות מאחורינו.
"אוי לא" ג'ו נאנח וקם.
"בואי" הוא אמר והתחיל לרוץ וגרר אותי אחריו.
העדר של הבנות היו מאחורינו.
נכנסנו למלון שהיה קרוב לים.
ג'ו הוביל אותי לחדר שהם שכרו.
שנינו התנשפנו בכבדות.
"שוב מעריצות?" נשמע קולו של קווין.
"כן" ג'ו אמר בכבדות.
"מי את?" ניק שאל.
"זאת נוי" ג'ו אמר וניסה לבטא את השם שלי.
"נוי?" קווין שאל.
"כן זה אומר יופי וחן" ג'ו הסביר ומילא לנו לשתות.
"אוקיי אנחנו הולכים לבריכה שבמלון" קווין אמר ושניהם יצאו.
"בת כמה את?" ג'ו שאל.
"17..." עניתי בנבוכה.
"שנה אחרונה בבית הספר?" הוא שאל.
"כן" עניתי.
"טוב אני אלך הביתה" אמרתי והסתובבתי.
"חכי" ג'ו עצר אותי והחזיק את ידי.
"את תבואי מחר?" הוא שאל בתקווה.
"כן" אמרתי בביטחון ויצאתי.
הגעתי הביתה וכמו שציפיתי אמא חיכתה לי בסלון עם ידיים שלובות.
"איפה היית?!" היא שאלה בכעס.
לא עניתי ועליתי לחדר.
"נוי אני מדברת אלייך!" היא צעקה ועלתה אחריי.
זרקתי את התיק על הרצפה והתיישבתי בכיסא של המחשב.
"נוי!" היא צעקה.
"מה?" אמרתי באדישות.
"איפה היית?" חזרה על השאלה.
"איפה שצריך" אמרתי.
"נוי תפסיקי להתנהג ככה בגלל ההופעה הזאת!" היא התחננה והתיישבה על מיטתי.
שתקתי והמשכתי להקליד משהו במחשב.
"נוי מותק תסתכלי עליי" היא ביקשה.
סובבתי את פניי אליה.
"אני מרשה לך ללכת.אבל רק אם את מספרת לי איפה היית" היא אמרה בנואשות.
צחקתי וסיפרתי לה עם מי ביליתי.
"והוא באמת שוויצר?" היא שאלה ועיקמה פנים.
"לא" אמרתי בגאווה וחשבתי עליו.
-למחרת-
לבשתי את הבגדים הכי יפים שמצאתי.
הגענו למקום ההופעה.אני ויעל כבר חיכינו בקוצר רוח.
"היי יפה" שמעתי קול מאחורי.
הסתובבתי וג'ו ג'ונאס עמד שם.
"שכחתי את השם שלי?" חייכתי.
"לא פשוט יותר קל להגיד יפה מאשר נוי" הוא אמר וחייך.
חייכתי במתיקות והרגשתי את לחיי בוערות.
"אני שמח שבאת" הוא אמר וליטף את שיערי.
"גם אני" אמרתי בשמחה.
"מקווה שתאהבי את ההופעה" הוא אמר והתכונן ללכת.
"תהיה בטוח שאני אוהב." אמרתי וחייכתי.
הוא חייך חיוך מודה והלך.
"את..זה..אבל..מה..איך?" יעל הייתה בהלם.
"אני יספר לך מאוחר יותר." אמרתי וגררתי אותה למקומות הישיבה הכי נוחים.
"שלום ישראל" הבנים יצאו לבמה.
כל הבנות בקהל צווחו.
"היום אתן תבחרו איזה שירים אנחנו נשיר" ג'ו אמר וקלט אותי.
_________________________________
מקווה שתאהבו וזה..
נערך לאחרונה על-ידי קמילוש3> בתאריך Tue Oct 07, 2008 4:05 pm, סך-הכל נערך 2 פעמים